אלים ותפיסות בדת ההינדו

ברהמה מתייחס למציאות הרוחנית שבבסיסן של כל התופעות, ולעתים הוא מגולם בדמותו של אל. ברהמה הופיע מתוך ביצת זהב שנוצרה מתוך מימי התוהו, וכנון על כל היקומים.


מיא הוא מעטה האשליות, המראות הנתפסים בחושים, שמוליכים את האדם שולל אחר החומרנות.

גלגול הנשמות הוא מושג המתייחס לנטייתן של נשמות להופיע בגלגול חוזר במגוון דמויות חומרניות, החל מהמחצבים ועד לעל-אנושי. משום שלא ניתן להשמיד את הנשמה, חייה הם נצחיים.

קרמה הוא מושג המתייחס לחוב בגין חטא שנעשה בעבר או בהווה, חוב שיש לשמו בטרם תגיע הנשמה לשלמות.

וישנו הוא האל העליון של הינדו. הוא נח על מימי היקום בין מחזורי הבריאה, או היקומים: ובכל מחזור בריאה הוא לובש דמות, אוטר, או צורה חומרית כגון דג, חזיר בר, צב, אריה, גמד, אדם. הפולחן שלו ניכן באדיקות ובמסירות מתוך חיבה.

שיוה הוא אחד האלים החשובים ביותר בהינדו, האל המרקד של הבריאה וההרס. הוא בעל ארבע זרועות ובמצחו חקוקה עין שלישית, שאתה הוא זורע הרס. פולחנו ניכר בסגפנות.

פרוטי היא אשתו של שיוה והיא מסמלת את עצמתו. תחת שמות שונים והבעות פנים שונות היא נלחמת בברוטליות בשדים.

גנשה, אל השפע האהוב, הוא בנם של שיוה ופרוטי, והוא בעל ארבע זרועות וראש של פיל.

אין תגובות:

פרסום תגובה