המיתולוגיה הנורדית

מבוא


הדת הטויטונית בחשכת ימי הביניים התפרסה על פני גרמניה, סקנדינביה ואנגליה, ובזמן שהנצרות תפסה את מקומה, חוסלו האלים והטקסים הישנים ונשכחו מלב. חלק ניכר מידיעותינו על דת זו מקורו באדה, שני האוספים הנורדיים שחוברו באיסלנד במהלך ימי הביניים. שתי האדות מציגות מבט קשה וקודר על היקום ועל תפקיד האדם בו.


העולם נברא כאשר אודין ואחיו רצחו את יימיר, ענק הכפור הקדמוני, וספו יבוא כאשר הענקים יתקוממו נגד אודין ושותפיו, ויהרגו אותם בקרב. גורל דומה מצפה לאלים ולבני האדם, אך מלחמה היא הפעילות הנשגבת ביותר לנוכח גורל זה, והדרך היחידה להיכנס לולהלה, גן העדן של הלוחמים, הייתה למות מות גיבורים במלחמה. האהבה בסיפורים הנורדיים לוותה לעתים קרובות בתאוות רצח, ובגידה הייתה דבר שבשגרה. העולם, לפי סיפורים אלה, הוא מקום קר ומנוכר, מר ונמהר.

על אף התמונה הקודרת הזאת, שאבו הנורדים הנאה מרובה מדברים כגון ידידות, אכילה ושתייה, אהבה, הונאת זרים, תיקון עוולות, ולחימה נועזת. הם היו עם שלוח-רסן והחלטי, והמיתוסים שלהם לא טרחו כלל להסתיר זאת.

נבחן את סיפור בריאת העולם וחורבנו, כמה מעשיות על האלים, ואת עלילות הגבורה של בייוולף, וולסונג וסיגורד. בדרך זו נקבל תמונה חיה ומפורטת יותר על העם הנורדי, על ראיית העולם שלו, ועל ערכיו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה