אפרודיטה

אפרודיטה הייתה אלת האהבה על כל אופניה, מגינת הנישואין, מעוררת החיבה האידיאלית, ואלת המיניות חסרת המעצורים. לעתים היא תוארה כדמות עירומה וחושנית בעלת יופי עוצר נשימה. וכאילו לא די לה ביופי שחנן אותה הטבע, הייתה לה גם חגורת קסם שבזכותה לא יכלו לעמוד בפני אהבתה אלים ובני תמותה כאחד.


זאוס השיא את אפרודיטה להפיסטוס, האל האמן החיגר והמכוער. הפיסטוס היה מאוהב בכלתו היפה אהבה עיוורת, אך נראה היה כי היא לא בדיוק נשבתה בקסמו, משום שבחרה לה מאהב אחר, ארס, אל המלחמה החסון. הליוס דיווח על התנהגותה הבלתי הולמת להפיסטוס, וזה הכין רשת דקיקה אך חזקה, ותלה אותה מעל מיטת אשתו. לאחר מכן הודיע הפיסטוס לאשתו כי הוא נוסע לכמה ימים, ואפרודיטה הזמינה את ארס אליה הביתה. בזמן שהשתעשעו צמד הנואפים במיטתה, נפלה הרשת ולכדה את שניהם בחזקה. הפיסטוס הזעיק מיד את כל האלים האחרים כדי שיחזו באשתו העירומה ובמאהבה הלכודים במלכודת שטמן להם. זאת ועוד: הוא תבע מזאוס להשיב לו את המוהר ששילם בעד אשתו, אך זאוס התנער מכל העניין והסתלק. אפולו והרמס התלוצצו ואמרו שלא היו מתנגדים להיתפס ברשת אחת עם אלה כל כך מושכת. פוסידון נשבה בקסמה של אפרודיטה והציע לממן את השבת המוהר, ובלבד שארס יפנה את מקומו. הפיסטוס עזב את אפרודיטה מבלי לקבל חזרה את המוהר, אך עם זאת נמנע מלגרש אותה. בסופו של דבר הוא נאלץ להשלים עם ניאופיה.

ומאותו הזמן ואילך שכבה אפרודיטה עם רבים אחרים. נולדו לה ילדים מהאלים הרמס, פוסידון, ודיוניסוס, שניים מהם היו חריגים מבחינה מינית. זאוס אמנם לא שכב עם אפרודיטה, אך הוא בהחלט התפתה לעשות זאת. הוא העניש אותה בכך שגרם לה להתאהב בבן תמותה, נסיך טרויה יפה התואר, התעלס אתה על מיטת הפרווה שלו. בבוקר היא חשפה את זהותה האמיתית, לחרדו של אנכיסס. היא אמרה לו שלא יאונה לו כל רע, ובלבד שלא יגלה לאיש על מפגשם הסודי. אנכיסס, באופן טבעי, לא התאפק וסיפר על כך לשותפיו לטיפה המרה. זאוס השליך עליו את חזיז הברק, ולולי הסיטה אותו אפרודיטה ממסלולו הוא היה נהרג. אך אנכיסס נפגע בכל זאת, ומאז לא יכול היה להלך זקוף. האיחוד ביניהם הביא להולדו של אחד הגיבורים הגדולים, אניאס.

אפרודיטה התהדרה ביופייה, ולכן נעלבה מכך שמלכת קפריסין התרברבה ואמרה שבתה יפה יותר. אפרודיטה הדביקה את הנערה באהבה אסורה לאביה המלך. הנערה הצליחה להתייחד עם המלך והרתה לו. כששמע המלך כי הוא אבי הילד, רדף אחריה בחמת זעם וחרבו שלופה בידו. בדיוק כשעמד לדקור אותה, הפכה אפרודיטה את הנערה לעץ, להב החרב ביקע את העץ, וממנו נולד תינוק.

אפרודיטה לקחה את אדוניס התינוק והפקידה אותו בידיה של פרספונה, מלכת העולם התחתון. הוא גדל והפך לנער יפה תואר, ופרספונה בחרה בו להיות מאהבה. אפרודיטה שמעה על יופיו של הנער, הלכה לעולם התחתון כדי להשיב אליה את אדוניס, ובין שתי האלות פרץ סכסוך. בהסכם בוררות נקבע שכל אחת מהן תקבל את הנער למשך שליש שנה, ובשליש השנה השלישי הוא יעמוד ברשות עצמו. אפרודיטה לא הייתה מרוצה מן ההסכם, והיא פיתתה את אדוניס, בעזרת חגורת הקסם שלה, להישאר אתה למשך כל השנה. פרספונה כעסה, ודיווחה על כך למאהבה הוותיק, ארס. ארס הפך עצמו לחזיר בר ופצע את אדוניס למוות. דמו של אדוניס ניגר על פני האדמה, ומיד פרחו במקום כלניות. וכשפרחה נשמתו של אדוניס אל העולם התחתון, נפלה כפרי בשל לידיה של פרספונה, שסוף סוף קיבלה את מבוקשה. אולם אפרודיטה הפצירה בזאוס שיתיר לאדוניס לבלות את חודשי הקיץ  בחברתה, וזאוס נענה לבקשתה.

4 תגובות:

  1. המיתולוגיה הזו די מצחיקה וגורמת לי לרצות לעשות סקס

    השבמחק
  2. אני לא בטוח שזה סיפור אמיתי...

    השבמחק
    תשובות
    1. זה מיתוס יא מטומטם

      מחק