כל מעייניה של הנימפה פומונה היו נתונים לטיפוח עצי הפרי, ולמרות יופייה הרב, היא דחתה בבוז את כל המחזרים שפקדו את גניה ופרדסיה. אך מחזר אחד התמיד בחיזוריו יותר מכולם. כדי להיות תמיד בקרבתה, נהג ורטומנוס להשתמש בכל מיני תחפושות, כגון דייג, איכר ורועה צאן. יום אחד הוא בא אליה בתחפושת של אישה זקנה המבקשת להביע את תודתה על עצי הפרי שלה, ונשק לה בלהט. לאחר מכן החלה הזקנה לספר לה על בדידותה, לספר בשבחו של העלם הצעיר ורטומנוס, ולהתריע בפניה על הסכנות שבדחיית מחזרים. היא סיפרה לפומונה על אודות בחור ששלח יד בנפשו לאחר שאהובתו דחתה אותו, והוסיפה שהאלים הפכו את האישה ההיא לפסל. אך דבריה של האישה נפלו על אוזניים ערלות. לבסוף נקעה נפשו של ורטומנוס, הוא השיל מעליו את תחפושתו, ונותר ערום לפני פומונה, שהתאהבה בגופו החטוב. הם התחבקו, ובילו את שארית חייהם בגידול עצי פרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה