במרכז כדור הארץ התנשא הר אולימפוס, שבו שכנו האלים ובני לוויתם. לעתים חשבו כי ההר אולימפוס קיים ביוון באופן ממש, אך לרוב היה הוא מקום נשגב בשמים.
סביב כדור הארץ זרם לו נהר אינסופי שנקרא אוקיאנוס. על חופיו של נהר זה חיו ההיפרבוריאנים, עם ששפר גורלו, ומעלום לא ידע צער, עמל, מכאוב או שיבה. קהילה זו הייתה מבודדת מכלל העולם, מאחר שלא הייתה אליה גישה, לא דרך הים ואף לא דרך היבשה. אנשיה נהנו מאור ומחום נצחיים.
אי שם במערב נפרשה הספריה, ארץ כוכב הערב, היכן ששמרו הדרקון לדון ושבע הבתולות האלמותיות, ההספרידות, על תפוחי העץ המוזהבים של הרה. הארצות והימים במערב אוכלסו על ידי יצורים מפלצתיים: הקיקלופים בעלי העין האחת, הליסטריגונים אוכלי-האדם, סקילה וכריבדיס, הסירנות, והטיטן אטלס. כן נפרשו במערב הרחוק שדות אליסיון, או "איי הברוכים", המקום שאליו הלכו בני תמותה מורמים מעם לאחר מותם.
בדרום הרחוק חיו האתיופים, עם טוב ומוסרי שאתו נהגו האלים לערוך משתאות. ובמזרח חיו הברברים, או העמים שלא היו דוברים יוונית, ושיתרונות העולם התרבותי נסתרו מעיניהם.
בבטן העולם שכן הטרטרוס, השאול, המקום שאליו הושלכו הטיטנים. הייתה זו ממלכה עצומה של ערפל ואפלה. בין הארץ לטרטרוס הייתה ממלכת העולם התחתון של הדס, שליטם של המתים. הכניסה לממלכה זו הייתה מאובטחת על ידי קרברוס, הכלב בעל שלושת הראשים. ברגע שרוחות הנפטרים עברו את השער הן הובלו במעבורת לאורך הנהר סטיקס על ידי כירון, הסיראי רע-המזג. המקום נזכר כעמוק ואפלולי, בית קבע נוגה, שבו נמוגו המתים בהדרגה עד לאפסותם.
סביב כדור הארץ זרם לו נהר אינסופי שנקרא אוקיאנוס. על חופיו של נהר זה חיו ההיפרבוריאנים, עם ששפר גורלו, ומעלום לא ידע צער, עמל, מכאוב או שיבה. קהילה זו הייתה מבודדת מכלל העולם, מאחר שלא הייתה אליה גישה, לא דרך הים ואף לא דרך היבשה. אנשיה נהנו מאור ומחום נצחיים.
אי שם במערב נפרשה הספריה, ארץ כוכב הערב, היכן ששמרו הדרקון לדון ושבע הבתולות האלמותיות, ההספרידות, על תפוחי העץ המוזהבים של הרה. הארצות והימים במערב אוכלסו על ידי יצורים מפלצתיים: הקיקלופים בעלי העין האחת, הליסטריגונים אוכלי-האדם, סקילה וכריבדיס, הסירנות, והטיטן אטלס. כן נפרשו במערב הרחוק שדות אליסיון, או "איי הברוכים", המקום שאליו הלכו בני תמותה מורמים מעם לאחר מותם.
בדרום הרחוק חיו האתיופים, עם טוב ומוסרי שאתו נהגו האלים לערוך משתאות. ובמזרח חיו הברברים, או העמים שלא היו דוברים יוונית, ושיתרונות העולם התרבותי נסתרו מעיניהם.
בבטן העולם שכן הטרטרוס, השאול, המקום שאליו הושלכו הטיטנים. הייתה זו ממלכה עצומה של ערפל ואפלה. בין הארץ לטרטרוס הייתה ממלכת העולם התחתון של הדס, שליטם של המתים. הכניסה לממלכה זו הייתה מאובטחת על ידי קרברוס, הכלב בעל שלושת הראשים. ברגע שרוחות הנפטרים עברו את השער הן הובלו במעבורת לאורך הנהר סטיקס על ידי כירון, הסיראי רע-המזג. המקום נזכר כעמוק ואפלולי, בית קבע נוגה, שבו נמוגו המתים בהדרגה עד לאפסותם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה