יסון

המלך אתמס התגרש מאשתו הראשונה ונשא אישה אחרת. אשתו השנייה הייתה שאפתנית בעבור ילדיה שלה, ורקמה תכנית להיפטר מבניו של אתמס מנישואיו הראשונים. היא הטילה רעב כבד על הארץ, וגרמה לכך שרק בעקבות מותם של בניה החורגים תחול הקלה ברעב. בשעה שהועלו בניה החורגים על המוקד, שלח הרמס אייל מזהב להצילם. האייל המכושף הציל את חייהם של פריקסוס ושל אחותו הלה ועף עמם צפונה. הלה החליקה ונפלה לים באזור שלימים נקרא על שמה - הלספונטוס("ים הלה"). האייל העביר את פריקסוס לקולכיס, ושם קיבל אותו המלך איאטס. לאות תודה, הרג פריקסוס את אייל הזהב, הקריבו לאל זאוס, ותלה את הגיזה של האייל בחורשה מקודשת.


הממלכה שיסון אמור היה לרשת נגזלה על ידי בן דודו פליס, ואילו יסון גודל במקום סודי מחשש שיבולע לו. פליס שמע מפיו של האורקל שהוא עתיד להירצח בידי קרוב משפחתו, וכן שעליו להיזהר מפני כל זר הנועל סנדל אחד בלבד. יסון, הבחור יפה התואר והשאפתן, התעמת באומץ לב עם המלך פליס והציע לו להשאיר בידיו את כל הרכוש שצבר בתקופת מלכותו, אך לאפשר לו, ליסון, לקבל לידיו את המלוכה. פליס הסכים, אך דרש שיסון יביא לו את גיזת הזהב מקולכיס הרחוקה, בחשבו כי הנער החצוף הזה לעולם לא ישוב ממשימה זו.

יסון הסכים לתנאי שהציב פליס, וציווה לבנות לו ספינה, ארגו שמה. הוא שלח שליחים לכל מחוז ביוון, וביקש מתנדבים, קבוצת ארגונאוטים, להצטרף אליו במסעו ההרפתקני. במסעם חלפו על פני טרויה, הפליגו במעלה ההלספונטוס, דרך מצר הבוספרוס, ולאורך כל הדרך המובילה לחופיו המזרחיים של הים השחור, היכן ששכנה קולכיס.

עם הגיבורים שהיו במשלחת של יסון נמנו גם הרקולס, קסטור ופלידאוקס, אטלנטה, מלאגרוס ואורפיאוס. אנשי הצוות המהוללים הקריבו קרבנות לאפולו בטרם יצאו למסע, ויסון עצמו היה תחת חסודה המיוחדת של הרה.

חניית הביניים הראשונה הייתה בלמנוס, אי שכל הגברים שהיו בו, למעט אחד, נרצחו בידי נשותיהם הזועמות. אך לאחר שנה ללא גברים, קידמו הנשים את הארגונאוטים בברכה, שכבו איתם, והעניקו להם מתנות - מזון, יין ובגדים. נושא כליו הילס, שנפל לתוך מעיין מים מתוקים בשעה שנמשך לאחת הנימפות. משבושש הרקולס לשוב, הפליגו הארגונאוטים בלעדיו.

הספינה ארגו חלפה חרש על פני טרויה בחסות החשכה, כדי להימנע מתשלום מס למלך לאומדון. מאוחר יותר,  בטרם יכלה הספינה להמשיך בדרכה, נאלץ פולידאוקס להרוג את המלך אמיקוס במהלך תחרות אגרוף. בהמשך, הגיעו הארגונאוטים למקום שבו נראו נשים אכזריות, בעלות פני ציפורים, המתעללות בחוזה שהעליב את זאוס. יצורים אלה, ההרפיות, עטו על כל ארוחה של האיש וזיהמו אותה עד מיאוס. שניים מחבריו של יסון, בעלי יכולת לעוף, רדפו אחר ההרפיות. זאת ועוד: הם חילצו הבטחה מאיריס, שליחת האלים, לפיה ההרפיות לא יטרידו עוד את החוזה פינאוס. פינאוס אסיר התודה גמל להם וסיפר לארגונאוטים את כל שעתיד לקרות להם בדרכם לקולכיס. בזכות עצותיו הם יכלו לעבור, ללא פגע, בין שני הסימפלגדים, או "הסלעים המתנגשים", שחסמו את פתחו של הים השחור.

לאחר שנכנסה לים השחור, הפליגה הארגו לאורך החוף הדרומי המשתרע עד לחוף המזרחי. הארגונאוטים כמעט התפתו, באחד המקומות, לצאת ולהילחם באותן לוחמות אכזריות, האמזונות, אך ויתרו על כך והמשיכו בדרכם עד שהגיעו אל קולכיס. הגיבורים עגנו באחד המפרצונים המבודדים, וישבו לדון בדרך הפעולה הטובה ביותר. הם החליטו לפנות ישירות למלך איאטס, ולבקש ממנו את גיזת הזהב. יסון הוביל קבוצה מאנשיו אל הארמון, אך הם נתקלו בעוינות, משום שאנשי קולכיס שנאו את היוונים. למעשה, המלך איאטס איים לפגוע בארגונאוטים, אך יסון השיב לו בנחת, והבטיח לבצע כל משימה שיטיל עליו המלך. המלך הסכים להצעתו ודרש שיסון ירתום את שני הפרים יורקי-האש של המלך תחת עול, יחרוש שדה גדול השייך לארס, ויזרע בתלמיו שייני דרקון. המשימות נראו כבלתי אפשריות בעיני יסון, אך הוא ניאות לבצע אותן.

האלה הרה נטעה בלבה של מדאה, בתו היפה של איאטס, אהבה ליסון. נוסף על יופייה, מדאה ניחנה במיומנות הכישוף. מדאה תכננה לפגוש את יסון, שנראה כמי שנשבה בקסמיה. הוא הבטיח לה שייקח אותה אתו ליוון וישמור לה אמונים. בתמורה, נתנה לו אדאה משחה שתאפשר לו להשתלט על הפרים ולחרוש את השדה. היא אף גילתה לו כיצד יוכל להכניע את כל הלוחמים הנוראים שינבטו משיני הדרקון. למחרת שם יסון את שני פרי האש תחת העול, חרש את השדה, וזרע את השיניים. כשנבטו לוחמים חמושים מן האדמה והחלו לתקוף אותו, הוא השליך לעברם אבן, והם מעדו והרגו איש את אחיו עד האחרון שבהם. אך המלך איאטס סירב לתת ליסון את הגיזה, ונשבע לחסל את הזהב ממקומה בחורשה המקודשת של ארס. בלילה הוליכה מדאה את קבוצת הלוחמים אל החורשה, ושם הרדימה בכשפיה את הדרקון ששמר על הגיזה. יסון הוריד את הגיזה מהענף ושב עם מדאה ועם אנשיו לספינתו, לארגו.

מיד כשעלו על הספינה, פרש יסון מפרשים ויצא לדרך. אך לא חלף זמן רב והם מצאו עצמם מוקפים על ידי ספינות הצי הקולכי, בפיקודו של אחיה מדאה, אפסירטוס. מדאה רצתה להציל את יסון, וכתבה לאחיה מכתב, שבו סיפרה כי היא נחטפה, ואם הוא ייפגש אתה במקום סודי היא תשיב לו את הגיזה ותשוב עמו הביתה. באותו הלילה פגש אפסירטוס את דמאה, ויסון הגיח ממקום מחבואו ורצח אותו. הצי הקולכי נותר בלי אפסירטוס המנהיג, והתפזר לכל עבר. יסון יכול היה לשוב הביתה עם מדאה, שנעשתה פילגשו.

לפי גרסה אחרת של סיפור זה, חטפה מדאה את אפסירטוס אחיה והעלתה אותו על הספינה ארגו, ושם רצחה אותו. המלך איאטס רדף אחר הספינה, והתקרב אליה בצורה מאיימת. בראותה כן, חתכה מדאה חלק מגופת אחיה והשליכה אותו אל הים. המלך איאטס נאלץ למשות את האיבר הכרות מן הים כדי שרוחו של בנו לא תרדוף אותו. כך שהצליחה הארגו להימלט מהצי הקולכי.

כדי לטהר עצמם מרצח אפסירטוס, נסעו יסון ומדאה אל המכשפה קירקה, והיא טיהרה אותם. כדי לשוב ליוון, היה על הספינה לעבור במעבר צר שמצדו האחד הצוק סקילה ומצדו האחר המערבולת כריבדיס, אך הרה ראתה כי את הספינה הנחו נימפות. בערתים נתקלו הארגונאוטים בטלוס, ענק ברונזה ולוחם, שאיים להטביע את הספינה בסלעים. גם כאן נחלצה מדאה להושיע, והזעיקה בכשפיה את כלבי הציד של הדס. בסופו של דבר הגיעו הארונאוטים ליוון, ירדו מן הספינה ופנו איש לביתו.

כשהגיע יסון לאיולקוס, מקום הולדתו, גילה כי המלך פליס המית את הוריו במהלך מסעו לחיפוש גיזת הזהב. מדאה הציעה לנקום בפליס. היא הצליחה להתקבל לריאיון אצל המלך ובנותיו, והכריזה כי יש ביכולתה להשיב נעורים לבני אדם. פליס, כעת זקן בא בימים, גילה התעניינות. כדי להדגים את כוחה, שחטה מדאה איל זקן, השליכה אותו לתוך קדרה רותחת, הוסיפה עשבי כישוף, ומתוך הקדרה יצא באורח פלא טלה עליז ונמרץ. לאחר מכן שכנעה מדאה את בנותיו של פליס לשחוט את אביהן ולהכניסו לסיר. לאחר שעשו זאת, היה פליס בעולם שכולו טוב, לנצח. בעקבות זאת נאלצו יסון ומדאה לעזוב את איולקוס מיד. הם הגיעו לאורכומנוס, ותלו שם את גיזת הזהב במקדשו של זאוס.

בני הזוג גרו בקורינתוס, ומדאה ילדה ליסון שני בנים. אלא שיסון החל לפזול לצדדים בחפשו אחר בת זוג מתאימה יותר. מאחר שהיו לו שאיפות, הוא נשא לאישה את בתו של מלך קורינתוס, גלאוקה(נקרא גם קראוזה). כשגילתה זאת מדאה נואשה מיחסו המנוכר של יסון כלפיה לאחר כל מה שעשתה בעבורו, ובלבה גמלה ההחלטה לנקום. מדאה הכינה לכלתו הטרייה של יסון מלבוש מפואר. כשלבשה גלאוקה את הבגד חשה לפתע צריבה איומה בכל הגוף, ומתה בייסורים. מדאה ידעה כי החיים בגלות יקשו על שני בניה, ולכן הרגה אותם. היא נמלטה מפני זעמו של יסון באמצעות מרכבה מכושפת שהובלה על ידי דרקונים. גם הרה הסירה את חסותה מיסון, ומאז ואילך חי חיי ריקנות חסרי תכלית. הצלחתו היחידה באה אל קצה, והוא מלך בקורינתוס מבלי להוליד ילדים נוספים. לבסוף, בעודו יושב יום אחד מתחת לחרטום ספינתו, ארגו, נפלה קורת עץ על ראשו והרגה אותו.

אין תגובות:

פרסום תגובה