הכול התחיל מן המים. האלים הופיעו מתוך תערובת של מים מתוקים, אפסו, ומים מלוחים, תיאמת. אפסו ותיאמת הביאו לעולם את מומו, המיית הגלים, ואת לחמו ולחמו, צמד נחשי הענק. שני נחשים אלה הביאו לעולם את אנשר, היקף השמים, ואת קישאר, העולם הגשמי. ומשני אלה באו האלים הגדולים, אנו, אנליל, ואאה, וכן יתר אלי השמים, הארץ והעולם התחתון.
רבים מן האלים החדשים היו רעשניים, וזה הרגיז את אפסו ואת תיאמת, משום שלא יכלו לחיות במנוחה. שתי האלות הקדמוניות הללו חככו בדעתן להשמיד את צאצאיהם. כאשר שמע אאה, החכם היודע-כול, על תכניתה של אפסו לחסל את האלים, השתמש בכשפיו כדי לתפוס אותה ואת מומו. תיאמת זעמה, ובתגובה יצרה צבא של מפלצות ושל יצורים מוזרים כדי להעניש את אאה ואת לוחמיו.
אאה פנה לאביו, אנשאר והלה יעץ לו לשלוח את אנו להילחם בתיאמת. אך גם אנו וגם אאה פחדו מהאלה ומצבאה. ואז זימן אליו אאה את מרדוך. מרדוך הבטיח לכבוש את תיאמת אם תינתן לו סמכות עליונה על האלים. האלים הסכימו לקבל עליהם את אדנותו וערכו סעודה לכבודו. למרדוך ניתנו השרביט, כס המלכות, וכלי נשק בלתי מנוצח.
מרדוך לקח אתו קשת וחצים, ברק, רוחות, הוריקן, ורשת מיוחדת, ונסע במרכבת הסופה שלו, שאותה משכו ארבעה סוסים אימתניים, לפגוש את תיאמת. הם התנגשו זה בזה, ומרדוך לכד את תיאמת ברשתו. כשפתחה את פיה לבלוע אותו, שחרר מרדוך את ההוריקן, וזה מילא את לסתותיה ואת בטנה, ובכך הימם אותה. ואז ירה מרדוך חץ היישר לתוך בטנה והרגה. בהלה אחזה בצבאה של תיאמת לנוכח מפלתה, והוא החל לנוס. אך מרדוך לכד אותם ברשתו, כבל אותם בשרשראות, והשליכם אל העולם התחתון.
בשעה שביתר את גופתה של תיאמת, הגה מרדוך תכנית. ממחצית גופה הוא יצר את כיפת השמים, ומחצייה השני יצר את הארץ. הוא יסד את מושב האלים, קבע את מקומם של הכוכבים, סידר את תנועתם של גרמי השמים, וקבע את אורך השנה. ואז, כדי לשמח את לבם של האלים, יצר מרדוך את בני האדם מדמו של קינגו, מפקד הצבא של תיאמת. לבסוף יצר נהרות, צמחים, ובעלי חיים, ובכך הושלמה מלאכת הבריאה. כהוקרה לניצחונו, העניקו האלים למרדוך את כל תואריהם וכוחותיהם, והכתירו אותו כמלך האלים.
רבים מן האלים החדשים היו רעשניים, וזה הרגיז את אפסו ואת תיאמת, משום שלא יכלו לחיות במנוחה. שתי האלות הקדמוניות הללו חככו בדעתן להשמיד את צאצאיהם. כאשר שמע אאה, החכם היודע-כול, על תכניתה של אפסו לחסל את האלים, השתמש בכשפיו כדי לתפוס אותה ואת מומו. תיאמת זעמה, ובתגובה יצרה צבא של מפלצות ושל יצורים מוזרים כדי להעניש את אאה ואת לוחמיו.
אאה פנה לאביו, אנשאר והלה יעץ לו לשלוח את אנו להילחם בתיאמת. אך גם אנו וגם אאה פחדו מהאלה ומצבאה. ואז זימן אליו אאה את מרדוך. מרדוך הבטיח לכבוש את תיאמת אם תינתן לו סמכות עליונה על האלים. האלים הסכימו לקבל עליהם את אדנותו וערכו סעודה לכבודו. למרדוך ניתנו השרביט, כס המלכות, וכלי נשק בלתי מנוצח.
מרדוך לקח אתו קשת וחצים, ברק, רוחות, הוריקן, ורשת מיוחדת, ונסע במרכבת הסופה שלו, שאותה משכו ארבעה סוסים אימתניים, לפגוש את תיאמת. הם התנגשו זה בזה, ומרדוך לכד את תיאמת ברשתו. כשפתחה את פיה לבלוע אותו, שחרר מרדוך את ההוריקן, וזה מילא את לסתותיה ואת בטנה, ובכך הימם אותה. ואז ירה מרדוך חץ היישר לתוך בטנה והרגה. בהלה אחזה בצבאה של תיאמת לנוכח מפלתה, והוא החל לנוס. אך מרדוך לכד אותם ברשתו, כבל אותם בשרשראות, והשליכם אל העולם התחתון.
בשעה שביתר את גופתה של תיאמת, הגה מרדוך תכנית. ממחצית גופה הוא יצר את כיפת השמים, ומחצייה השני יצר את הארץ. הוא יסד את מושב האלים, קבע את מקומם של הכוכבים, סידר את תנועתם של גרמי השמים, וקבע את אורך השנה. ואז, כדי לשמח את לבם של האלים, יצר מרדוך את בני האדם מדמו של קינגו, מפקד הצבא של תיאמת. לבסוף יצר נהרות, צמחים, ובעלי חיים, ובכך הושלמה מלאכת הבריאה. כהוקרה לניצחונו, העניקו האלים למרדוך את כל תואריהם וכוחותיהם, והכתירו אותו כמלך האלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה