האלים החשובים במיתולוגיה הבבלית

אנו, ראש האלים, משל בחלק העליון של השמים, ולרשותו עמד צבא כוכבים שהשמיד את עושי הרע.
אנליל, אל ההוריקן והמבול, היה גם המקור לעצמה המלכותית וחילק את הטוב ואת הרע לבני האדם.
אאה, אל המים, היטיב עם הטבע ועם האדם בזכות חכמתו חובקת-הכול. מרדוך היה אל הפריון והאל הראשי בבבל. הוא ביסס את אדונותו על כל יתר האלים באמצעות הריגתה של תיאמת המרושעת והכאוטית, ובריאת העולם מגופתה.

פסלון של האל בעל, נמצא בחפירות ארכיאולוגיות.
סין, אל הירח, היה אויבם של הרשעים, והאיר את אורו הלילי על מעשיהם. ילדיו היו שמש, השמש, ועשתר, ונוס על היקום.
שמש היה אל השמש, מפיק האור והצדק לעולם, אך גם אל הנבואה.
עשתר, אחת האלוהויות הבבליות המפורסמות ביותר, הייתה אלת המין, כוח בעל השפעה בקרב חיות ובני אדם. היא קידשה את הזנות במקדשים. בהיותה שטופת תאווה, היו לה לעשתר מאהבים רבים מספור, ורובם נדונו לגורל רע ומר.
אחד ממאהביה של עשתר היה תמוז, אל הקציר. כאשר מת תמוז מאהבתו אליה, יבבה עשתר במרירות. היא ביקשה להשיב את תמוז מממלכת המוות, ונכנסה דרך שבעת השערים לעולם התחתון. בעל שער היא הניחה פריט אחת ממלבושיה או מתכשיטיה, עד שלבסוף עמדה עירומה לפני מלכת המתים, ארשכיגל. ארשכיגל הניחה את עשתר במשמר בית הסוהר, ושילחה בה שישים חוליים. בזמן שהותה בבית הסוהר קמלה הארץ והפכה למדבר, ואלי השמים התאבלו. לבסוף נטל אל החכמה, אאה, את העניינים לידיו. ושחרר את עשתר באמצעות התערבות מאגית. לאחר שניצלו חייה, אספה עשתר את מלבושיה ותכשיטיה ויצאה בלוויית תמוז, שהורשה לעמוד במשמר שערי גן עדן. עם שובה של עשתר בא האביב והחליף את החורף.

אין תגובות:

פרסום תגובה