האלים הנורדיים הראשיים

אודין (וודן) היה האל הראשי, אדון החכמה, המאגיה והשירה. מגינם של אצילי המלחמה האמיצים. אודין היה עיוור בעין אחת, לבש שריון מזהב וחבש קסדה, נשא חנית מופלאה ורכב על סליפניר, סוסו הזריז כשד בעל שמונה הרגליים. על כתפיו רכבו שני עורבים, הוגין ומונין (מחשבה וזיכרון), שבכל לילה התעופפו והביאו לו חדשות מכל קצוות העולם.

פריג הייתה אשתו של אודין, וגם היא הייתה חכמה. היא הגנה על לוחמים אמיצים שזנח אודין. גם אודין וגם פריג ניהלו פרשיות אהבים מחוץ לנישואים.

תור היה אל הרעם, אל רב עצמה, הוגן, אך מזרה אימה באויביו. הוא הגן על הלוחמים הכפריים. היו לו אבנט, שהכפיל את כוחו, כפפות ברזל, ופטיש הפלא, מיולניר, שתמיד פגע במטרתו ושב בחזרה לידי בעליו.

בלדר, בנם של אודין ופריג, היה החביב והאהוב ביותר על כל הבריות, אך היה הראשון למות, והוא נהרג בידי לוקי הבוגד.

טיר היה ממונה על האספות הכלליות, על ענייני חוק ומשפט, ועל הקרבות. הוא איבד את ידו מנשיכתו של פנריר הזאב המפלצתי, אויב האלים.

פריר היה אל הפריון והצמיחה.

פריה, אחותו של פריר, הייתה אלת האהבה והיופי.

הימדל היה זקיף האלים, והוא ניצב על גשר הקשת בענן, הביפרוסט, שהוביל אל האסגרד. החצוצרה שלו עתידה להכריז על יום הדין.

לוקי היה בנו של אחד הענקים, ובכל זאת הותר לו לחיות בממלכת אסגרד. הוא היה מרושע וערמומי מאין כמוהו, כשהפריז בתעלוליו כבלו אותו האלים בתוך מערה, יחד עם נחש ארסי שעינה אותו. הוא הוליד שלוש מפלצות אימתניות, ובהן פנריר הזאב, ומידגרד הנחש.

הל הייתה אלת השאול, שפניה נחלקו לשני חלקים, חלק אחד אנושי וחלק אחר נטול הבעה. היא הייתה שליטת המתים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה