ברוב המיתולוגיה יש הסבר למקורו של היקום. מיתוסים אלה ידועים בתור מיתוסי הבריאה, הם מסבירים על מקור היקום הידוע - קוסמוגוניה. יצירת מיתוסים כמו גם תיאוריות מודרניות יותר כגון השערת הערפילית של לפלס, תורת המפץ הגדול הן כולן דוגמאות להסבר הבריאה. יצירת מיתוסי הביראה הם בין הניסיונות המוקדמים ביותר של האנושות להסביר כמה מן השאלות העמוקות ביותר על הטבע ומקורו של היקום. אלו שאלות שאנו עדיין מנסים לענות עליהם גם היום.
אחת הדרכים בהם התהוו מיתוסי הבריאה היא מכמה נושאים אשר מתרחשים. עם זאת יש לציין, שנושאים או מוטיבים אלו הם פרי יצירתם של חוקרים מודרניים של מיתוסים ומיתולוגיה, ולא העם אשר יצר את המיתוסים מלכתחילה. בעוד הם שימושיים ויכולים לספק לנו תובנה רבה, אי אפשר לקשור מיתוס אחד לסטריוטיפ מודרני אחד. במקום זאת, כל מיתוס כיצירה מספר נושא אחד בעל תכונה אחת במידה רבה או פחותה. בפוסט ננסה להתמודד עם כמה מן הנושאים המרכזיים המתרחשים במיתוסי הבריאה.
אחד המיתוסים בו ניתן להשתמש על מנת להמחיש כמה נושאים הוא המסורת הסינית. זהו מיתוס של פאן-גו, הידוע גם בשם פאן-קו. המיתוס נמצא בטקסטים שנכתבו במאה ה-6, הצורה הנפוצה ביותר של המיתוס היא כדלקמן:
הדבר החי הראשון היה פאן-קו. הוא התפתח בתוך ביצה קוסמית ענקית, אשר הכילה את כל האלמנטים של היקום יחדיו. פאן-קו גדל כ-10 מטר בכל יום. ככל שהוא גדל הוא הפריד את האדמה ואת השמים בתוך הביצה. במקביל ובהדרגה הפריד בין ניגודים רבים בטבע כגון: זכר ונקבה, יבשה וים, אור וחושך, היין והיאנג. כל אלו היו מעורבבים לחלוטין בתוך הביצה. בעוד הוא גדל, הוא יצר את האדם הראשון. לאחר 18,000 שנה הביצה בקעה וכן פאן-קו מת ממאמץ הבריאה. מן עיניו הופיעו השמש והריח, מן הזיעה שלו, הגשם והטל, מתוך קולו, קעם, ומגופו כל המאפיינים הטבעיים של כדור הארץ התעוררו.
הביצה הייתה כאוטית וחסרת צורה אשר היוותה את מקום הולדתו של פאן-קו כדוגמא לרעיון הכאוס הפרימטיבי. ניתן למצוא מוטיב זה לעתים קרובות כאשר מדברים על המצב הראשון במיתוסי הבריאה.
היוונים התייחסו לצורה הראשונית של היקום ככאוס וזה מקורו של המונח. אחת הוריאציות הנפצות ביותר של הרעין מתארים את היקום הבראשיתי כמו גוף ענק של מים.
לדוגמא הרעיון הזה היה בשימוש על ידי הבבלים העתיקים במיתוס הבריאה שלהם. בסיפור היפני האלים איזאנגי ואיזאנאמי בוחשים את המים של כדור הארץ כדי לייצר את האי אוקונורו, זוהי דוגמא נוספת לנושא זה. הים הקדמוני במקרה זה אמנם היוצר של כדור הארץ ולא של היקום.
בניגוד ליקום הבראשיתי, יש מספר מיתוסים המתארים את בריאות העולם יש מאין. אלוהים קיים בחלל ריק ומבצע פעולה כלשהי שתוצאתה התהוות היקום. מיתוס הבריאה המצרי אשר נמצא על כתבי הפירמידות, היא דוגמא טובה של יצירה יש מאין. אטום הוא האל הראשון אשר יוצר את אחיו ואת אחותו שו ותפנות. מקרה נוסף של יצירה מאין מתרחשת במיתוסים של סמואה. עבור פולינזים אחרים האלים בראו את העולם במחשבה. הדתות המונותאיסטיות גם בדרך כלל מדיימנות את היצירה יש מאין. ובמקרים רבים אחרים של יש מאין במיתוסים קיימים.
ההיבט הכללי הסופי של יצירת מיתוסים אשר מוצגים במיתוס של פאן-קו הוא שהם תמיד מערבבים את יצירת האדם בשלב כלשהו על ידי האלים או ישויותעל טבעיות אחרות. בעשותם זאת, הקשר שנוצר בין עולם היומיום של בני האדם אל עולם האל טבעי של האל או האלים שיצר את היקום, הוא גם קובע את מקומם של בני האדם בהיררכיה של החיים המאכלסים את היקום. האיש ממקומם מתחת לאלים והעל טבעיים האחרים, אך מעל בעלי החיים והצמחחים. היבט זה מראה לנו את ההסבר למיתוסי הבריאה
נשאלת השאלה מדוע האדם שם עצמו מתחת לאלים שהוא עצמו המציא? איזה יצור חי רוצה שיהיה מישהו מעליו ששולט בו? לא הגיוני בעליל. חיפשתי במפה מפות, ספרים, מדריכים, ועוד וחוץ מהבודהיזם, שמאמין באין-אני, אין הגיון.
השבמחקהאדם רצה תשובות לשאלות רבות אשר סיקרנו אותו ולא יכל לענות עליהם. למרות שבאמצעות השכל שלו יכל להתמודד עם כל יצור חי אחר על כדור הארץ הוא עדיין לא היה מסוגל להתמודד עם תופעות הטבע אשר היו מעבר לכוחותיו. אפילו לאדם כיום אין את כל התשובות ואנחנו ממשיכים לחקור. האדם ההוא המציא את האלוהות כתשובה לכל שאלותיו על מהות החיים.
השבמחק