פרומתיאוס והאדם

פרומתיאוס, הטיטן החכם, ואחיו הכסיל, אפימתיאוס, ניצלו ממאסר בטרטרוס משום שלא תמכו בשום צד במלחמה שבין האלים האולמפיים לטיטנים. על פי מסורת אחת יצר פרומתיאוס את האדם מן הבוץ, ואתינה הפיחה רוח חיים בדמות העשויה חומר. אולם מרגע שנברא האדם, התיר פרומתיאוס לאחיו פזור הדעת, אפימתיאוס, להעניק מספר תכונות לבעלי החיים ולאדם. אפימתאיוס החל לתת את התכונות הטובות ביותר לבעלי החיים תחילה - זריזות, אומץ, ערמה, חמקמקות, וןכיוצא באלה - וכשסיים, לא נותר דבר להניק לאדם. פרומתיאוס נטל את המושכות לידיו, ונתן לאדם עמידה זקופה כשל האלים. מתנה זו אפשרה לו לשרוד.

פרומתיאוס לא אהב כלל את האלים האולימפיים, שגירשו את אחיו הטיטנים אל מעמקי הטרטרוס. הוא רחש חיבה יתרה לבני האדם. כעת נדרש האדם להקריב בעלי חיים כקרבנות לאלים, אך חלקים מסוימים מן הקרבן יועדו לאלים, ואילו חלקים אחרים יועדו לאדם. זאוס נדרש להחליט. ואז הכין פרומתיאוס שתי ערמות. הוא עטף את העצמות בשומן עסיס והטמין את הבשר תחת לעור הכעור. זאוס בחר בעצמות העטופות בשומן, למורת רוחו.

כנקמה, מנע זאוס מן האדם את הא. אלא שדבר לא עמד בדרכו של פרומתאיוס. הוא עלה לשמים, הבעיר את לפידו מן השמש ונשא אותו חזרה אל הארץ. זאוס רתח מזעם כאשר ראה שלאדם הייתה אש. הוא ציווה על הפיסטוס לברוא יצור אנושי מהם ביופיו, וכשסיים הפיסטוס את מלאכתו, העניקו האלים ליצור החדש מתנות רבות. אך הרמס נתן לו לב מתעתע ולשון שקרנית. הייתהזו האישה הראשונה, פנדורה, ואסון גדול מזה מעולם לא נפל בחלקו של האדם.

פרומתיאוס הזהיר את אחיו אפימתיאוס לבל יקבל מתנות מזאוס. אך כשראה אפימתיאוס את היצור הקורן הזה, פנדורה, לא יכול היה לעמוד בפניה. סקרנותה גברה עליה. ברגע שפתחה את המכסה יצאו מן הצנצנת רעות וחוליים רבים שהתפזרו בעל העולם לייסר את האדם. ובכל זאת, בצנצנת נותרה נחמה אחת לאדם - התקווה. עם כל הסבל ששחררה פנדורה, התקווה הייתה הדבר היחיד ששמר על קיומה של האנושות.

לפרומתיאוס הועיד זאוס עונש מיוחד במינו. נוסף על כעסו ביחד לתחבולת הקרבן ולגנבת האש, ידע זאוס כי פרומתיאוס שמר בלבו את סוד הדחתו של זאוס בידי אחד האלים ביום מן הימים. פרומתיאוס סירב בתוקף  לגלות את סודו. זאוס ציווה לכבול את פרומתיאוס לשן סלע בקווקז, ובכל יום ויום הוא שלח את העיט לנקר את כבדו של הטיטן, ששב וגדל בכל לילה מחדש. ייסורים אלה נמשכו שנים רבות מאוד. שני תנאים היו צריכים להתקיים על מנת שפרומתיאוס ישוחרר מכבליו: ראשית, בן תמותה חייב למות במקומו, ושנית, בן תמותה חייב להרוג את העיט ולהתיר את פרומתיאוס מכבליו. ובבוא היום, אכן הסכים הקנטאור כירון למות למענו, ואילו הרקולס הרג את העיט, והתיר אותו מכבליו.

2 תגובות:

  1. באמת דמות מרתקת מאד היה פרומתיאוס במיתולוגיה היוונית. יש תוכניות מעולות של ערוץ ההיסטוריה בצפייה ישירה
    , שבהן אפשר ללמוד הרבה על המיתולוגיה היוונית.

    השבמחק
  2. וואו ידעת ששתי לינקים מאותו אתר זה לא כל כך מוצלח לקידום... תפסיקי לנסות לסחוט לינקים

    השבמחק