דמטר

אלת הדגן, דמטר, הייתה אחותו מאב ומאם של זאוס ואלה אולימפית בזכות עצמה. אך כאלת החקלאות היה ייעודה קשור לאדמה יותר משהיה קשור לאזורים השמימיים של האולימפוס. דמטר הנהיגה את "המיסטריות של אלאוסיס", כת דתית שכפי הנראה האמינה בגלגול נשמות. חברי כת זו האמינו שנשמת האדם תיוולד מחדש לאחר המוות, בדיוק כמו שהתבואה פורחת בכל שנה לאחר הקציר ולאחר המוות החורפי.

לדמטר הייתה בת אחת, פרספונה או קורה, שאותה העריצה. זאוס היה אביה של הנערה, והיא הייתה יפהפייה. הדס, אל העולם התחתון, חשק בה. יום אחד, כשיצאה לקטוף פרחים, התרחקה פרספונה מבנות לווייתה, כדי לקטוף נרקיס יפה. כשרכנה לעבר הפרח פערה האדמה שלרגליה את פיה, ומבטן האדמה הגיח הדס וחטף אותה. דמטר לא ידעה את נפשה מרוב צער על אבדן בתה והיא חיפשה אחרי בכל מקום, אך לשווא. לאחר תשעה ימי חיפושים היא מצאה את הליוס, אל השמש, וזה סיפר לה את אשר קרה. הדס המליך את הנערה למלכה, בהסכמת זאוס.

דמטר כעסה, נטשה את האולימפוס והלכה לחיות על האדמה בדמותה של אישה זקנה. היא הגיע לאלאוסיס והובאה למשכנו של הנסיך קלאוס ואשתו מטנירה, שם הותר לה להיניק את בנם, דמופואון. דמטר ביקשה לגמול להם על הכנסת האורחים, והחליטה להפוך את הפעוט לבן אלמוות באמצעות טקסים מסתוריים. אולם מטנירה החלה לחשוד, והפתיעה אותה בשעה שהניחה את הילד בין הלהבות לשם הפיכתו לבן אלמוות. האם פרצה בזעקות שבר, ובנה מצאה את מותו. דמטר חשפה את זהותה האלוהית תוך שהיא נוזפת במטנירה ומצווה עליה לבנות מקדש לכבודה באלאוסיס. המקדש נבנה והיה למקום משכנה של דמטר.

דמטר הייתה שרויה עדיין בצער רב על אבדן בתה, והיא הטילה קללה על האדמה, שהביאה לקמילת כל הצמחייה. בעקבות הקמילה באה שממה, והאדמה חדלה לתת פרייה. זאוס החל לדאוג, ועד מהרה שלח את הרמס אל תוך השאול כדי להחזיר את פרספונה לאמה. אך בד בבד עם שחרורה, נפסק כי אם הכניסה פרספונה דבר אוכל אל פיה בזמן שהייתה בממלכת המתים, יהיה עליה לחזור לשם. כשהייתה פרספונה בממלכת המתים היא לא טעמה דבר מרוב צער, וגופה כחש. אך כשהגיע הרמס היא נגסה ברימון שהגיש לה הדס, ובלעה כמה גרגרים. כשהביא הרמס את פרספונה לאמה, נעצבה דמטר משנודע לה כי מעתה יכול הדס לקבל את בתה לצמיתות. אך למרות זאת, פרספונה הורשתה להישאר עם אמה למשך שמונה חודשים בשנה, ולבלות את ארבעת החודשים הנותרים בעולם התחתון. זו, אם כן, הייתה הסיבה לכך שהאדמה הייתה עקרה בחורף - דמטר הייתה שרויה בצער על אבדן בתה.

14 תגובות:

  1. יש כמה מקורות לסיפור זה והמקור הזה הוא המקור הכי מסובך ...

    השבמחק
  2. די כבר ימוזר בלוגר של חנונים

    השבמחק
  3. ימשועממים אין לכם משהו יותר טוב לעשות

    השבמחק
  4. אם יש לכם בעיה עם זה פשוט אל תכנסו לפה.
    לא צריך לכתוב כלום. כנראה שאתם משועממם אם נכנסתם לפה סתם.

    השבמחק
  5. לגמריייי מי אלה כל המנבלי פה הערסים שנכנסים לפה ועוד מגיבים בתת רמה שכזו.?!?!..מישהו הכריח אתכם להכנס ולקרוא?! חבורת הזויים!

    השבמחק
  6. מדוע לא מוחקים את התגובות הטרוליות שודאי אינן שייכות לכאן?

    השבמחק