טריסטרם מליונס נולד בנסיבות עצובות. אמו מתה בלדתה אותו. הוא גדל במשפחתה אומנת אך למד את כל אומניות האצולה - ציד, נגינה, רכיבה, לחימה, ולשונות. לאחר שנחטף על ידי מלחים, שהחזיקו בו לזמן קצר, הגיע טריסטרם לחצרו של מלך קורנוול, מרק, ושם החל להתבלט בכל תחום. כאשר תבע סר מרול מאירלנד דמי כופר מהמלך מרק, קרא טריסטרם תיגר על האביר החזק. מרול נפצע אנושות בקרב עם טריסטרם, אך הפליג חזרה לאירלנד, ושם מת. גם טריסטרם נפצע באורח חמור מן הקרב ולא נמצא מזור לפצעיו. הוא הפליג אל מעבר לים, למצוא רופא שיוכל לרפאו, ובדרך נקלע לסופה אשר סחפה את ספינתו לחופי אירלנד. במסווה של זמר נודד, נכנס טריסטרם לחצר המלוכה האירי. הוא לימד את איסולט הבהירה, בתה של המלכה איסוד, לפרוט על הנבל, ובתמורה ריפאה את פצעיו.
כששב לקורנוול, סיפר טריסטרם למלך מרק על איסולט היפה, והמלך החליט לשאת אותה לאישה. המלך מרק שלח את טריסטרם להביאה מאירלנד. טריסטרם ביקש לשאת חן ביעני האירים, משום שהרג את מרול. הוא הרג דרקון שזה זמן רב השחית את הארץ, אך נפל ארצה לאחר שהורעל מארס הדרקון. עובר אורח ראה את טריסטרם המוטל כמת וזקף לזכותו את הרג הדרקון. אולם האמת יצאה לאור, והמלכה איסוד סלחה לטריסטרם על רצח מרול. לאחר שהביס אביר בקרב, הותר לו לקחת את איסולט לקורנוול, להינשא למלך מרק. במהלך ההפלגה לקורנוול לגמו טריסטרם ואיסולט, ללא ידיעתם משיקוי אהבה, והוא עורר בלבם אהבה עזה, אהבת נצח.
איסולט הובטחה למלך מרק, ומפאת כבודו הסכימה להינשא לו. אולם טריסטרם ואיסולט לא הפסיקו להיפגש במסתרים, ואחר החצרנים חשף בקנאתו את סודם בפני המלך. המלך ביקש להרוג את טריסטרם, אך לבסוף גזר עליו גלות. אולם גם בהיותו בגלות הצליח טריסטרם לשמור על קשר ולהיפגש עם אהובתו בדרכים מדרכים שונות. טריסטרם נודע ברבים בזכות פועלו האבירי בשירות המלך ארתור, והביס כל יריב, פרט ללונסלוט. מקומו של טריסטרם סביב השולחן העגול הובטח, אך על אף מעשי הגבורה המפוארים שעשה, מעולם לא סר ממנו צער אהבתו לאיסולט.
כעבור שנים נשא טריסטרם אישה אחרת שאף היא נשאה את השם איסולט - איסולט צחורת הידיים. הוא מצא בה נחמה, ונהג בה באצילות, אל לא יכול היה לשכוח את אהבתו האמיתית היחידה. טריסטרם נפצע מחנית מורעלת בשעה שניסה להציל את אחי אשתו, וידע כי רק איסולט הבהירה תוכל לרפא אותו. הוא שלח אחד מאנשיו בספינה להביאה, והורה לו להניף מפרש בן אם תואיל איסולט לשוב עמו, ולהניף מפרש שחור במקרה שישוב בלעדיה. ביום שבו שבה הספינה היה טריסטרם חלש מכדי להשקיף בעד החלון, והוא ביקש מאשתו להביט אל הים ולומר לו את צבעו של המפרש בספינה הקרבה. המפרש היה לבן, אך בשל קנאה מרירה שפעפה בלבה אמרה היא כי צבעו שחור. מיד כששמע זאת, נשבר לבו של טריסטרם והוא נפח את נשמתו. גם איסולט הבהירה מתה משיברון-לב, בעקבות אהובה. גופותיהם נלקחו לארמונו של המלך מרק, שמחל להם והתיר לקבור אותם בקפלה הסמוכה לכנסייתו. גפן צמחה על קברו של טריסטרם, והשתרגה על קברה של איסולט, ולא חדלה.
כששב לקורנוול, סיפר טריסטרם למלך מרק על איסולט היפה, והמלך החליט לשאת אותה לאישה. המלך מרק שלח את טריסטרם להביאה מאירלנד. טריסטרם ביקש לשאת חן ביעני האירים, משום שהרג את מרול. הוא הרג דרקון שזה זמן רב השחית את הארץ, אך נפל ארצה לאחר שהורעל מארס הדרקון. עובר אורח ראה את טריסטרם המוטל כמת וזקף לזכותו את הרג הדרקון. אולם האמת יצאה לאור, והמלכה איסוד סלחה לטריסטרם על רצח מרול. לאחר שהביס אביר בקרב, הותר לו לקחת את איסולט לקורנוול, להינשא למלך מרק. במהלך ההפלגה לקורנוול לגמו טריסטרם ואיסולט, ללא ידיעתם משיקוי אהבה, והוא עורר בלבם אהבה עזה, אהבת נצח.
איסולט הובטחה למלך מרק, ומפאת כבודו הסכימה להינשא לו. אולם טריסטרם ואיסולט לא הפסיקו להיפגש במסתרים, ואחר החצרנים חשף בקנאתו את סודם בפני המלך. המלך ביקש להרוג את טריסטרם, אך לבסוף גזר עליו גלות. אולם גם בהיותו בגלות הצליח טריסטרם לשמור על קשר ולהיפגש עם אהובתו בדרכים מדרכים שונות. טריסטרם נודע ברבים בזכות פועלו האבירי בשירות המלך ארתור, והביס כל יריב, פרט ללונסלוט. מקומו של טריסטרם סביב השולחן העגול הובטח, אך על אף מעשי הגבורה המפוארים שעשה, מעולם לא סר ממנו צער אהבתו לאיסולט.
כעבור שנים נשא טריסטרם אישה אחרת שאף היא נשאה את השם איסולט - איסולט צחורת הידיים. הוא מצא בה נחמה, ונהג בה באצילות, אל לא יכול היה לשכוח את אהבתו האמיתית היחידה. טריסטרם נפצע מחנית מורעלת בשעה שניסה להציל את אחי אשתו, וידע כי רק איסולט הבהירה תוכל לרפא אותו. הוא שלח אחד מאנשיו בספינה להביאה, והורה לו להניף מפרש בן אם תואיל איסולט לשוב עמו, ולהניף מפרש שחור במקרה שישוב בלעדיה. ביום שבו שבה הספינה היה טריסטרם חלש מכדי להשקיף בעד החלון, והוא ביקש מאשתו להביט אל הים ולומר לו את צבעו של המפרש בספינה הקרבה. המפרש היה לבן, אך בשל קנאה מרירה שפעפה בלבה אמרה היא כי צבעו שחור. מיד כששמע זאת, נשבר לבו של טריסטרם והוא נפח את נשמתו. גם איסולט הבהירה מתה משיברון-לב, בעקבות אהובה. גופותיהם נלקחו לארמונו של המלך מרק, שמחל להם והתיר לקבור אותם בקפלה הסמוכה לכנסייתו. גפן צמחה על קברו של טריסטרם, והשתרגה על קברה של איסולט, ולא חדלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה