ג'ריין

באחד מימי הפסחא הגיע נער לארמונו של המלך ארתור והכריז כי ראה צבי מופלא בעל קרני זהב. שם הנער היה ג'ריין. המלך ארתור החליט לצוד את הצבי. הוא הורה לגווינביר להצטרף למסע הציד בלוויית נושא כליה, ג'ריין, והודיע כי את ראשו של הצבי יעניק לג'ריין, והלה יוכל לתתו לבחירת לבו. בעת הציד ראתה גווינביר אביר ענק המלווה בגבירה ובגמד, ושלחה את נערתה לשאול לשם האביר המוזר. הגמד הצליף בפני הנערה בשוטו, ובעזות פנים פגע גם בג'ריין, שבא לעמוד על זהותו של האביר. ג'ריין חכך בדעתו להרוג את הגמד, אך נמנע מעשות כן מחשש שהאביר יפגע בו. לכן בחר ג'ריין להמתין עד אשר ישיג שרין, רומח וחרב בטרם יתקוף את האביר. גווינביר הבטיחה לו שאם יצליח לעשות כן, היה יהיה לאביר מאבירי השולחן העגול.

הנער עקב אחרי האביר המפלצתי, הגבירה והגמד שעשו את דרכם לטירה קודרת בעיירה עוינת. ביירה מצא ג'ריין רק איש אחד מסביר פנים, איש זקן שהכניסו אל ביתו והציגו בפני רעייתו ובתו היפה, אניד. בעבר היה הזקן בעליה של הטירה, אך האביר נישל אותו ממנה. ג'ריין הודיע כי הוא עומד להילחם באביר אידר, והזקן הציע לו את כלי מלחמתו החלדים, השריון, הרומח והמגן, כדי שיצא להילחם באביר העצום ביום למחרת, כאשר יערוך אידר את התחרות השנתית. הפרס למנצח בתחרות יהיה נץ הכסף, שיינתן לגבירת המנצח. לג'ריין לא הייתה אישה, ולכן בחר באניד שתתלווה אליו לתחרות. לאחר קרב קשה הכניע ג'ריין את אידר, ושלח אותו לארמונו של ארתור, כדי שיבקש מחילה מגווינביר על העלבון אשר עלב בה הגמד. אך משהבינה אניד כי אצה לג'ריין הדרך לתור אחר הרפתקאות נוספות, במקום לשאתה לאישה מיד, הטיחה בו מילים קשות ונמהרות. ג'ריין נפגע וכעס. הוא הורה לה לרכוב לפניו מבלי לפצות את פיה.

אניד שמעה שלושה שודדים שזממו לתקוף את שניהם, אך ג'ריין הזהיר אותה לבל תפצה פה, והרג את שלושת השודדים. הוא הרכיב אותם על סוסיהם והוליכם לפניו. לאחר מכן ביקשו שישה שודדים לתקוף את ג'ריין, והוא הרג גם אותם, וצירפם לשללו. בפעם השלישית הותקף ג'יין על ידי תשעה ליסטים. הוא דרש מאניס לנצור את לשונה, וחיסל את תשעת הליסטים. לגיבור היו עתה שמונה עשרה חליפות שריון שהיו קשורות לשמונה עשר סוסים, צרורות לפניו ולפני אניד. הם הגיעו לטירתו של סר אורינגל, וגם שם קדרו פניו של ג'ריין בגלל עלבונותיה של אניד. אורינגל נתן עינו באניד, ואיים להרוג את ג'ריין באחת, אך אניד סיכמה אתו בחשאי שביום המחרת היא תנטוש את ג'ריין לאחר צאתם לדרך ותתמסר לו. לאחר שיצאו השניים לדרך הזהירה אניד את ג'ריין על הסכנה קרבה, ועד מהרה התקרבו אליהם ארינגל ואביריו הרבים. ג'ריין הרג רבים מהם, אך הם הכניעוהו והוא נפל ארצה, שותת דם ומוטל כמת. ארינגל לקח את אניד לטירתו, והיא סירבה להכניס כל מאכל או משקה אל פיה, בטרם יעשה זאת ג'ריין, שהיה מוטל כגווייה על רצפת האולם. ארינגל זעם על עקשנותה של אניד והכה אותה. לשמע זעקותיה של אניד, התעורר ג'ריין מתרדמתו וכרת את ראשו של אורינגל. כל האנשים שהיו באולם נמלטו על נפשם, כי חשבו כי רוח רפאים הייתה זו, ולא ג'ריין. זוג האוהבים ניצל את המהומה וברח מן הטירה.

אחרי ככלות הכל פגשו השניים במשלחת הציד של המלך ארתור. סר קיי קרא תיגר על האביר הזר, אך ג'ריין הפילו מעל סוסו. המלך ארתור וגווינביר הריעו לג'ריין, והעניקו לו את ראש הצבי, שאותו מסר לאניד. משהתפרסמו ברבים כל מעשי גבורתו של ג'ריין, הושבע ג'ריין לאבירות, ונמנה עם אבירי השולחן העגול.

אין תגובות:

פרסום תגובה