מלך קלידון, אוינאוס, התחתן עם אלתאיה, אך היא שכבה עם האל ארס וילדה את מלאגרוס. זמן קצר לאחר לידתו ביקרו אלות הגורל, המוירות, את אלתאיה, והזהירו אותה שאם בול עץ מסוים יבער באש מלאגרוס ימות. אלתאיה מיהרה להציל את בול העץ ואחסנה אותו במקום בטוח. חלפו שנים, ומלאגרוס הפך ללוחם בלתי מנוצח ולמומחה בהטלת כידון.
קיץ אחד, המלך אוינאוס שכח לכבד את האלה ארטמיס במהלך הקדש פרות הביכורים לאלים האולימפיים. ארטמיס נפרעה ממנו ושלחה חזיר-בר ענקי שיחריב את קלידון. החזיר מילא את שליחותו נאמנה, והשמיד את היבולים, את בקרו ואת אנשיו של אוינאוס. כדי להיפטר מחזיר-הבר, פרסם אוינאוס הודעה הקוראת לציידים לבוא ולנסות להרוג את החיה. מי שיצליח להרוג אותה, נאמר בהודעה, יקבל את שיניה ואת עורה. גיבורים רבים הופיעו מכל רחבי יוון, וביניהם יסון, תזאוס, נסטור, קסטור ופולידאוקס. ביניהם הייתה גם אישה, אטלנטה, שכישורי הציד שלה לא נפלו מכישוריו של כל צייד אחר בחבורה. ארטמיס הייתה השומרת שלה. האלה שלחה את הציידת הצעירה על מנת לעורר תחרותיות.
אטלנטה ניחנה ביופי, בחוזק, וביכולת. חייה לא היו קלים. כשנולדה, נטש אותה אביה בהרים, ורצה במותה, משום שהתאכזב מכך שלא נולד לו בן. היא ינקה מחלב של דובה וגודלה על ידי משפחת ציידים. ארטמיס נהגה בחכמה כאשר בחרה בה להשתתף בציד חזיר-הבר בקלידון, שכן היא הייתה מקור לצרות צרורות.
מלאגרוס חשק בה בכל מאודו, אף על פי שהיה נשוי. אטלנטה הייתה אישה כלבבו. אחדים מהציידים סירבו להצטרף לציד מפאת נוכחותה, אך מלאגרוס שכנע אותם להישאר. הציידים הניסו את חזיר-הבר ממאורתו. שני ציידים נהרגו כתוצאה מהסתערותה של החיה, ואחר נהרג מכידון שהוטל והחטיא את מטרתו. אטלנטה ירתה חץ בחזיר-הבר ופגעה בו, אך מלאגרוס הוא שהרג אותו לבסוף באמצעות שני כידונים.
מלאגרוס העניק את שיני החיה ואת עורה לאטלנטה, במחווה של אצילות, והיא שמחה לקבלם. אולם שניים מדודיו של מלאגרוס התנגדו למחווה מבישה זו, משום שטענו כי לא אטלנטה הרגה את חזיר--הבר, ומשום שהיא הייתה בסך הכל אישה. מלאגרוס הרג את שניהם בחמת זעם. שני דודים אחרים קמו והחלו אף הם לריב עם מלאגרוס, והוא חיסל גם אותם. אמו של מלאגרוס, אלתאיה, רתחה מזעם על הריגתם של אחיה, שנרצחו רק בגלל נערת פרא בלתי מעודנת. היא הוציאה את בול העץ שהצילה מן האש והחלה להבעיר אותו. מלאגרוס חש כי הוא נאכל מבפנים, ומת בייסורים.
לאחר שזכתה בפרסי הציד, הלכה אטלנטה לבית אביה, כדי להתפייס עמו לאחר שהוכיחה שהיא שווה בין שווים. אביה עמד על כך שהיא תינשא, אך אטלנטה העמידה תנאי ואמרה כי היא תינשא רק לבחור שיוכל לנצחה בתחרות הליכה. מאחר שהייתה היא קלת-רגליים יותר מכל בחור, יכולה הייתה לשמור על בתוליה ללא כל קושי. היא הרגה את כל מי שנוצח על ידה. היא הרגה במו ידיה חלק ממחזריה. אך בחור אחד ושמו מלאניון ביקש את עזרתה של אפרודיטה, והיא נתנה לו שלושה תפוחים מזהב, ואמרה לו לגלגל תפוח בדרכה של אטלנטה בכל פעם שהיא תהיה ביתרון. סוף סוף, מה צורך לאפרודיטה באישה שליבה גס באהבה? ביוון נערכו תחרויות הריצה בעירום מלא, וגופה הערום של אטלנטה היה מהמם ביופיו. בכל פעם שראש מלאניון את אטלנטה חולפת על פניו, זרק תפוח זהב לכיוונה. היא עצרה בכל פעם כדי להרים את התפוח, ובדרך זו הצליח מלאניון לנצח במירוץ ולשאת אותה לאישה. מאוחר יותר שכנע אותה מלאניון להתנות עמו אהבים במקום המקודש לזאוס, ובשל חילול הקודש הזה הפך אותם זאוס לאריות.
קיץ אחד, המלך אוינאוס שכח לכבד את האלה ארטמיס במהלך הקדש פרות הביכורים לאלים האולימפיים. ארטמיס נפרעה ממנו ושלחה חזיר-בר ענקי שיחריב את קלידון. החזיר מילא את שליחותו נאמנה, והשמיד את היבולים, את בקרו ואת אנשיו של אוינאוס. כדי להיפטר מחזיר-הבר, פרסם אוינאוס הודעה הקוראת לציידים לבוא ולנסות להרוג את החיה. מי שיצליח להרוג אותה, נאמר בהודעה, יקבל את שיניה ואת עורה. גיבורים רבים הופיעו מכל רחבי יוון, וביניהם יסון, תזאוס, נסטור, קסטור ופולידאוקס. ביניהם הייתה גם אישה, אטלנטה, שכישורי הציד שלה לא נפלו מכישוריו של כל צייד אחר בחבורה. ארטמיס הייתה השומרת שלה. האלה שלחה את הציידת הצעירה על מנת לעורר תחרותיות.
אטלנטה ניחנה ביופי, בחוזק, וביכולת. חייה לא היו קלים. כשנולדה, נטש אותה אביה בהרים, ורצה במותה, משום שהתאכזב מכך שלא נולד לו בן. היא ינקה מחלב של דובה וגודלה על ידי משפחת ציידים. ארטמיס נהגה בחכמה כאשר בחרה בה להשתתף בציד חזיר-הבר בקלידון, שכן היא הייתה מקור לצרות צרורות.
מלאגרוס חשק בה בכל מאודו, אף על פי שהיה נשוי. אטלנטה הייתה אישה כלבבו. אחדים מהציידים סירבו להצטרף לציד מפאת נוכחותה, אך מלאגרוס שכנע אותם להישאר. הציידים הניסו את חזיר-הבר ממאורתו. שני ציידים נהרגו כתוצאה מהסתערותה של החיה, ואחר נהרג מכידון שהוטל והחטיא את מטרתו. אטלנטה ירתה חץ בחזיר-הבר ופגעה בו, אך מלאגרוס הוא שהרג אותו לבסוף באמצעות שני כידונים.
מלאגרוס העניק את שיני החיה ואת עורה לאטלנטה, במחווה של אצילות, והיא שמחה לקבלם. אולם שניים מדודיו של מלאגרוס התנגדו למחווה מבישה זו, משום שטענו כי לא אטלנטה הרגה את חזיר--הבר, ומשום שהיא הייתה בסך הכל אישה. מלאגרוס הרג את שניהם בחמת זעם. שני דודים אחרים קמו והחלו אף הם לריב עם מלאגרוס, והוא חיסל גם אותם. אמו של מלאגרוס, אלתאיה, רתחה מזעם על הריגתם של אחיה, שנרצחו רק בגלל נערת פרא בלתי מעודנת. היא הוציאה את בול העץ שהצילה מן האש והחלה להבעיר אותו. מלאגרוס חש כי הוא נאכל מבפנים, ומת בייסורים.
לאחר שזכתה בפרסי הציד, הלכה אטלנטה לבית אביה, כדי להתפייס עמו לאחר שהוכיחה שהיא שווה בין שווים. אביה עמד על כך שהיא תינשא, אך אטלנטה העמידה תנאי ואמרה כי היא תינשא רק לבחור שיוכל לנצחה בתחרות הליכה. מאחר שהייתה היא קלת-רגליים יותר מכל בחור, יכולה הייתה לשמור על בתוליה ללא כל קושי. היא הרגה את כל מי שנוצח על ידה. היא הרגה במו ידיה חלק ממחזריה. אך בחור אחד ושמו מלאניון ביקש את עזרתה של אפרודיטה, והיא נתנה לו שלושה תפוחים מזהב, ואמרה לו לגלגל תפוח בדרכה של אטלנטה בכל פעם שהיא תהיה ביתרון. סוף סוף, מה צורך לאפרודיטה באישה שליבה גס באהבה? ביוון נערכו תחרויות הריצה בעירום מלא, וגופה הערום של אטלנטה היה מהמם ביופיו. בכל פעם שראש מלאניון את אטלנטה חולפת על פניו, זרק תפוח זהב לכיוונה. היא עצרה בכל פעם כדי להרים את התפוח, ובדרך זו הצליח מלאניון לנצח במירוץ ולשאת אותה לאישה. מאוחר יותר שכנע אותה מלאניון להתנות עמו אהבים במקום המקודש לזאוס, ובשל חילול הקודש הזה הפך אותם זאוס לאריות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה