המיתולוגיה הבבלית


מבוא
מרבית העדויות למיתוסים הבבליים מתוארכים לשנת 700 לפני הספירה, התקופה שבה הם הועתקו בכתב היתדות על גבי לוחות חימר ואוחסנו בספרייתו של המלך האשורי אשורבניפל בנינוה. ואולם, שני האפוסים הבבליים העיקריים נוצרו ככל הנראה בשנת 2000 לפני הספירה לערך. אפוס הבריאה מצדיק את שליטתו של מרדוך באלים ובבני האדם; והוא משקף את העליונות הפוליטית של מסופוטמיה הבבלית מאז היה מרדוך לאל העליון בעיר זו. אפוס גילגמש מציג את כישלונו של האדם בניסיונו להתגבר על המוות.



בדרך כלל, המיתולוגיה הבבלית חסרה את המאפיין העל-טבעי שקיים במיתוס של אוסיריס. היא מחוברת יותר למציאות והיא חומרנית יותר. המוות סותם את הגולל על הנאות החיים, והעולם התחתון הוא המקום הקודר ביותר שניתן להעלות על הדעת. אלי בבל כשלעצמם מתמכרים לארוטיקה, למשתאות, ולקרבות. אך יחד עם הערכים הגסים והגבריים, הגיעו הבבלים להצלחה ספרותית מזהירה בדמותו של אפוס גילגמש.


3 תגובות: