הרמס

הרמס היה האל החכם ביותר, והוא התבגר טרם זמנו. תפקידיו היו קשורים בדרך כלל למסעות. הוא היה אל הדרכים, המסחר, הגנבה, וכן היה האל המלווה את המתים אל השאול. הוא היה גם אל פאלי, ומול חצרות בתים יווניים הוצבו "הרמות", שהם עמודים שבראשם מסותת ראשו של האל. בהיותו אל התבונה, היה הרמס אחראי להמצאות רבות, כגון: הלירה, החליל, הסולם המוזיקלי, האסטרונומיה, מידות ומשקלות, האגרוף, ההתעמלות, וגידול עצי הזית.

מיד כשנולד, יצא הרמס החוצה והרג צב. משריונו של הצב בנה הרמס את הלירה, שבאמצעות נגינתה הרדים את אמו מיה, וניצל את שנתה כדי לעשות ככל העולה על רוחו. כעבור זמן מה הוא נתקל בעדר בקר מובחר שהיה שייך לאפולו. מיד החליט לגנוב אותו, וטשטש את עקבותיו כדי שלא ימצאו אותו. משנודע לאפולו על אבדנו הוא יצא לחפש אחר הבקר האבוד בכל מקום אפשרי. הוא אף הציע פרס למוצא הישר. לבסוף נודע לו מקומן המשוער ל הבהמות, והוא מצא שתי פרות מסתתרות במעונו של הרמס. הרמס הפעוט העמיד פני ישן. אך אפולו לא ויתר, והביא אותו לפני זאוס.

זאוס לא האמין למשמע אוזניו כאשר האשים אפולו את הינוקא בגנבת עדרו. אך אפולו שיפד את הפעוט במבטו, ואילץ אותו להודות בפה מלא. לאחר שהודה כי הקריב את שתי הפרות המתות לאלים, הבטיח הרמס למסור לאפולו את יתרת העדר. בדרכו להביא את העדר, הזמין הרמס את אפולו לביתו והציג בפניו את הלירה שהכין. אפולו הוקסם כל כך והציע לקבל את הלירה בתמורה לעדר. הרמס גם הדגים בפני אפולו את נגינתו בחליל שהכין, והלה הסכים לגלות לו היכן יוכל ללמוד את אמנות חיזוי העתיד, וקיבל את החליל בתמורה. שני האלים נעשו מא חברים בלב ונפש.

הרמס הציג את עצמו בפני זאוס כאל חדש, והבטיח לו שלא יוסיף לגנוב או לשקר עוד. זאוס הגדיר להרמס את תפקידיו כאל הדרכים והמסעות, והעניק לו את סנדליו המכונפים ואת מטהו, המטה שסביבו היו כרוכים שני נחשים. בתפקידו כשליח האלים הוא הופיע במיתוסים רבים יותר מכל אל אחר, למעט, אולי, זאוס.