הטיטנים

גיה(גה), האדמה, ובנה אורנוס, השמים, הולידו, בין היתר, את הטיטנים. הטיטנים היו האלים הקדומים שהוחלפו על ידי האלים האולימפיים. אמם, גיה, הייתה ככל הנראה אימא-אדמה נאוליתית שנדחקה לשוליים בידי האלים הפטריארכליים מהודו-אירופה, שפלשו ליוון באלף השני לפני הספירה, אך פולחנה נמשך אפילו אל תוך העידן הקלאסי.

קרונוס היה הטיטן הראשי, אל שקנה את כוחו על ידי סירוס אביו, אורנוס. קורונוס נשא את אחותו ראה לאישה, ויחד הם הולידו את האלים האולימפיים, שתמיד בלידתם נבלעו על ידי קרונוס, מחשש שיתפסו את כס מלכותו. בנו זאוס הביס אותו ואת יתר הטיטנים, וכבל אותם בעולם התחתון. שמו הלטיני של קרונוס היה סאטורנוס.

ראה הייתה אשתו של קרונוס. לאחר שקרונוס בלע את כל ילדיהם, כעסה והחביאה את זאוס מפניו, ובמקומו נתנה לקרונוס לבלוע אבן.

אוקיאנוס  היה זרם המים האינסופי שסבב את העולם וטיטן, שהביא לעולם, יחד עם אשתו תתיס, את הנהרות ואת שלושת אלפי הנימפות האוקיאנידות.

היפריון היה טיטן האור, אבי השמש, הירח והשחר.

מנמוסינה הייתה טיטנית הזיכרון ואם כל המוזות. זאוס היה אבי כל המוזות.

תמיס  הייתה טיטנית הצדק והחוק. היא ילדה את הגורל ואת עונות השנה.

יפטוס  היה טיטן, אביהם של פרומתיאוס, אפימתאוס ואטלס.
בין יתר הטיטנים היו קויוס וקריוס. עם הטיטניות האחרות נמנו פבה ותיה. ככל הנראה, תכונותיהם ותפקידיהם נשכחו או שהיו לא משמעותיים. גם ילדיהם של הטיטנים ונכדיהם נקראו טיטנים.

פרומתיאוס היה הטיטן החכם ביותר, וגמל חסד עם כל האנושות, שאותה יצר. משמעות שמו הייתה "מחשבה תחילה". בתחילה היה בעל בריתו של זאוס, אך מאוחר יותר הוא הונה את זאוס ונכבל בהרי הקווקז, ושם העיט אכל את כבדו מדי יום.

אפימתאוס  היה טיטן אוויל ומשמעות שמו הייתה "מחשבה שנייה". הוא קיבל את פנדורה כמתנה מזאוס; ופנדורה, האישה הראשונה, הביאה את כל הרעות והחוליים שבעולם על האנושות.

אטלס  אולץ לשאת על כפתיו את כיפת הרקיע בקצה העולם, בגלל השתתפותו במלחמה נגד זאוס.