בבבל חיו זוג האוהבים היפה ביותר בכל המזרח. פיראמוס אהב את תיסבי והיא אהבה אותו. למרות שכנותם, ואף על פי שרק קיר הפריד ביניהם, הם לא יכלו להתראות, משום שהוריהם התנגדו לחיזור המשותף. כדי לשוחח, הם נאלצו ללחוש זה לזה מבעד לסדר הצר בקיר שחצץ שיניהם. לאחר שמאסו בתחבולות, הם קבעו להיפגש לילה אחד מחוץ לעיר ולברוח. תיסבי הגיעה למקום המפגש, תחת עץ התות, והונסה משם בבהלה על ידי אריה בעל לסתות צמאות דם. האריה מצא את צעיפה, וקרע אותו תוך שהוא מכתים אותו בדם. כשהגיע פיראמוס למקום וגילה את הצעיף ואת עקבות האריה, הניח כי תיסבי נטרפה. הוא לא ראה עוד טעם לחייו, ונעץ את חרבו בבטנו. הדם ניתז למעלה וצבע באדום את תותי העץ הלבנים. תיסבי שבה למקום ומצאה את אהובה מוטל מת. היא נטלה את חרבו והתאבדה. השניים נקברו בצנצנת אחת של אפר. מאז אותו לילה, הניב עץ התות תותי עץ אדומים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה