בפריגיה גדל עץ, שמגזעו צומחים זה לצד זה האלון והטיליה, ולא הרחק משם יש ביצה גדולה המשמשת אכסניה לציפורים. פעם הייתה אדמה זו מאוכלסת באנשים רשעים, סירבו להכניס לבתיהם את יופיטר ומרקורי המחופשים לעוברי אורח. היחידים שהואילו לארח את שני האלים היו באוקיס ופילימון, זוג קשישים שגרו בבקתה עלובה. על אף עוניים, הם קיבלו את יופיטר ואת מרקורי בסבר פנים יפות, והגישו להם את מיטב האוכל שהיה בביתם. כשראו בני הזוג כיצד מתמלאות כוסות היין בכל פעם מחדש, הבינו כי לפניהם עומדים אלים ולא בני אדם. בני הזוג הקשישים רדפו אחר האווז היחיד שהיה בחצרם כדי לשוחטו ולהגישו לאלים, אך האווז הצליח לעוף ולברוח. יופיטר הורה לזוג לעזוב ולמהר אל ההר הסמוך, משום ששיטפון עומד להשמיד את העיר על כל יושביה הרשעים. באוקיס ופילימון עזבו את העיר בלוויית האלים, ועד מהרה כיסו המים הגועשים את כל האזור הכפרי. במקום הבקתה התנשא מקדש שיש מפואר, למול עיניהם המשתאות של בני הזוג. שני האלים הציעו להגשים להם כל משאלה שיבקשו. השניים ביקשו לשרת את האלים במקדש החדש ולמות יחד. לאחר ששירתו השניים במקדש, הגיע זמנם למות, ולפתע ראו שניהם כיצד הופך פילימון לעץ אלון וכיצד הופכת באוקיס לעץ טיליה.
מזכיר מאד את סיפור סדום ועמורה
השבמחק