פוסידון

אחיו של זאוס, פוסידון, קיבל את השליטה על הים במסגרת חלוקת אזורי שליטה בעולם. וכמו הים, היה לו מזג סוער ואלים. פוסידון בנה ארמון במעמקי הים וחיפש אישה שתיאות לגור אתו שם. פעם, הוא חיזר אחר תטיס, נימפת הים, אך ויתר עליה כשהתגלה לו כי היא תלד בן שיהיה גדול מאביו. ואז הוא חיזר אחר אמפיטריטה, נימפת-ים אחרת, אלא שהיא לא אהבה אותו, ולכן נמלטה מפניו. פוסידון שלח שליחים להביאה, ואחד מהם, הדולפין, הצליח לשכנעה לשוב ולהתחתן עם מושל הים. אך הנישואים לא היו כל כך מאושרים, שכן פוסידון, כמו זאוס, המשיך לנהל פרשיות אהבה מחוץ לנישואים. פעם אחת הפכה אמפיטריטה את אחת המאהבות של בעלה למפלצת מתועבת ונבחנית.

השליטה בים לא סיפקה את פוסידון, והוא חמד גם אזורים אחרים על פני האדמה. במסגרת מאבקו באתנה על השליטה באתונה, התחרו השניים ביניהם מי משניהם יוכל לתת לתושבי אתונה את המתנה הטובה ביותר. פוסידון דחק את תלת-הקלשון שלו לתוך האקרופוליס ויצר נחל זורם, או סוס צוהל. אתנה לא התרשמה מביוחד, והעניקה לתושבי אתונה עץ זית. לאחר מכן הזמין פוסידון את אתינה להילחם נגדו. אך זאוס תבע כי המחלוקת תובא לבוררות בפני האלים. האלים תמכו בפוסידון, ואילו האלות תמכו באתנה, אך בשל הימנעותו של זאוס נטתה הכף לטובת אתינה, והיא זכתה ברוב קולות. כנקמה, הציף פוסידון את כל האזורים שסביב אתנה. כל יתר ניסיונותיו לתפוס עמדות כוח נכשלו אף הן. כך קרה כאשר ניסה לכבוש את האי נקסוס מידי דיוניסוס, את איגינה מידי זאוס, את העיר קורינתוס מידי הליוס, ואת חבל ארגוליס מידי הרה. חמדנותו התככנית גרמה לו להיות בלתי אהוד בקרב יתר האלים האולימפיים.