אפולו

האל אפולו נשא בתפקידים רבים. בהיותו אל האור הוא סייע להבשלת היבולים, השמיד מזיקים, וריפא חוליים. עם זאת, הוא יכול היה להיות גם קטלני, כמו שקרה כשירה את חציו האיומים וחולל מגפות בעולם. בהיותו אל הנבואה הוא יסד מקדשים שבהם ישבו נביאים, והמקדש המרכזי היה בעיר דלפי. הוא היה גם אל הרועים, והוא הגן על העדרים. אפולו היה המומחה לנגינה בלירה ולשירה. במיוחד התפאר הוא במיומנויות המוזיקליות שלו, ותמיד התלוו אליו מוזות. בנוסף, הוא בנה מבנים ומקדשים רבים, והיה אל המושבות היווניות. הוא הוצג כגבר צעיר, עירום ונטול זקן, בעל גזרה נאה, ולעתים קרובות הוא מוצג כדמות האוחזת בקשת ובאשפת חצים או בלירה.

הרה שלחה את הנחש "פיתון" לרדוף אחר אמו ההרה של אפולו, לטו. בן ארבעה ימים היה אפולו כאשר ביקש קשת וחצים. כשצייד אותו הפיסטוס בקשת וחצים יצא אפולו לחפש את "פיתון". לבסוף הצליח לאתר את הנחש בערוץ נחל סמוך להר פרנסוס, ומיד הרג את המפלצת בחציו. אפולו ביקש לטהר את עצמו, והלך לגלות ארעית בתסליה.

פעמיים עורר אפולו את חמת אביו, זאוס. בפעם הראשונה הוא חבר להרה, לפוסידון ולאלים נוספים בניסיון ההדחה של זאוס, שהיה תוקפני באופן חריג. זאוס נתפס ונקשר למיטתו, ושם איימו המורדים להרגו. ואולם הנימפה תטיס הזעיקה את בריראוס, המפלצת בעלת חמישים הידיים, וזה נחלץ להגנתו והביא לדיכוי יעיל של התקוממות. כעונש, זאוס תלה את הרה בעקביה על האולימפוס, ושלח את אפולו ואת פוסידון לשנת עבודה בארמון המלך לאומדון. לאומדון סירב לשלם להם את משכורתם בעבור בניית טרויה ובעבור הטיפול בשור המלכותי, ובתגובה שילח אפולו את הדבר ופוסידון שלח מפלצות-ים להחריב את כדור הארץ.

הפעם השנייה שבה הכעיס אפולו את אביו הייתה כאשר המית זאוס את בנו של אפולו, אסקלפיוס, משום שהשיב לחיים אדם מת. אפולו, בתגובה, הרג את הקיקלופים, שומרי נשקו של זאוס. לולי תחינתה של לטו, היה בנה אפולו מושלך אל הטרטרוס. במקום זאת גזר זאוס על אפולו ריצוי שנת עבודה בשירות המלך אדמטוס, והוא היה לו לעזר רב.

לאחר שהביס את מרסיס בתחרות הנגינה, ערך אפולו תחרות נוספת, עם פאן, אל העדרים. גם בפעם הזאת ניצח אפולו, והוכיח כי הוא מוזיקאי בחסד עליון ואין שני לו.

אפולו הצעיר והנאה נחל בדרך כלל הצלחה רבה עם נימפות ועם נשים. הרווק התאוותן ונטול הרסן פיתה את פאת'יה, תליה, קורוניס, אריה, קירנה, והנימפה דריאופה, ומכולן נולדו לו ילדים. אך היו לו גם כמה כישלונות. מרפסה הצליחה להתחמק ממנו. הנימפה דפנה, במנוסתה מפני אפולו, מצאה מחסה אצל אימא אדמה, שהפכה אותה לשיח הדפנה, ובכך הצילה אותה מאונס. כדי לנחם את עצמו, הכין לו אפולו זר מעלי הדפנה. הוא העניק לנסיכת טרויה, קסנדרה, את מתנת חיזוי העתיד,וכשזו לא נענתה לחיזוריו, הפך את המתנה לקללה בכך שגזר עליה שלא יאמינו לנבואותיה.

אפולו התאהב גם בילד יפה התואר, יקינתוס. זפירוס, רוח המערב, התאהבה אף היא בנער, והתקנאה באפולו. יום אחד, בשעה שאפולו לימד את הנער להשליך דיסקוס, תפסה זפירוס את הדיסקוס והטיחה אותו בראשו של הנער. יקינתוס נהרג, ובמקום בו ניגר דמו צמח פרח היקינתון הנושא את ראשי התיבות של שמו.